יואב הרפז
יעוץ והקמת
תשתית קהילתית לחירום
הצורך והמענה
היכולת של הרשות למתן מענה עצמאי באופן הטוב ביותר לתושביה בפרק הזמן הקריטי של "יממת הזהב" בעת אירוע חירום כלל ארצי ("חירום בחירום" לעומת "חירום בשגרה"), ללא תלות בגופי החירום הלאומיים.
תיפקוד הרשות המקומית בחירום
בפער שנוצר בין יכולת התגובה של המערך הלאומי והצורך במענה מיידי לאזרח בפועל נכנסת הרשות המקומית - היא לבנת הייסוד הראשונה שזמינה בשטח.
בעזרת הקמה של פלטפורמות מקומיות מבוססות מתנדבים תחת ניהולה, מסוגלת הרשות לספק בזמן חירום משאב זמין, מכפיל כח, יעיל ומקצועי אשר יוכל לתת מענה מקומי/רשותי מלא.
במסגרת ההיערכות לחירום יש לוודא מוכנות בקרב קבוצות אוכלוסייה מיוחדות כגון קבוצת הגיל השלישי ובעלי צרכים מיוחדים.
גופי החירום הלאומיים בשעת חירום
מתוך ההבנה שכוחות החירום הלאומיים פועלים עפ"י תיעדוף משימות ברמה הלאומית, אנו מבינים שיהיה פער בין הצורך בקבלת מענה מיידי ע"י כוחות חילוץ באזור שנפגע - לבין היכולת של פיקוד העורף ורשויות החירום להעמיד כוחות חילוץ בכל אתר ואתר הרס ברחבי המדינה.
אירוע חירום במרחב האזרחי
בעת אירוע חירום לאומי במרחב האזרחי, מצפים האזרחים לקבל סיוע ומענה מהגורם המשמעותי המיידי אותו הם מכירים - הרשות המקומית או מקום עבודתם.
אנו נדע לאפיין וללוות את הרשות או הארגון בתהליך הדרוש להקמת יכולת מענה זו.
באופן שיתאים לארגון וליכולותיו על מנת לסייע לאנשיו באזור שנפגע.
הכנה בשיגרה
במקביל, על מנת לאפשר "חליפת סיוע" מלאה, יש צורך לקיים בשגרה בדיקת מוכנות של התשתיות העירוניות והפרטיות השונות, התאמתן לצרכים העדכניים ושמירה על כשירותן המבצעית-תפקודית על מנת לוודא את תקינותן וזמינותן של התשתיות ושל היחידות בזמן פקודה.
יחידת חילוץ עירונית
הקמתה של יחידת חילוץ עצמאית, מטילה את העוגן הראשון של פעילות זו.
יחידה זו מייצרת עבור הרשות או הארגון יכולת עצמאית למתן סיוע מקצועי מציל חיים בעת חירום המתרחש בזמן אמת בתחומם.
תפקוד הארגון הפרטי בחירום
בעת אירוע חירום משמעותי המתרחש בשטח המתקן בזמן בו נמצאים במקום עובדים, הקשב הלאומי לא בהכרח יכלול אותו בסדרי העדיפויות, לעומת הציבור הכללי.
לכן ישנה חשיבות לאירגונים וחברות בעלות שטחי עבודה גדולים להקים יכולת חילוץ וסיוע באופן עצמאי.
